<h1>כל בו הלכ' שבת סימן ל"א</h1>
<h2>דף כד:</h2>
וצריך שתהיה המחיצה יכולה לעמוד ברוח מצויה, ושתהיה (גבוה) [גבוהה] עשרה או יותר. ומחיצה שאינה עשויה רק לצניעות אינה מחיצה. וכן כל שיש בה פרוץ מרובה על העומד, מחצה על מחצה מותרת, ובלבד שלא יהיה בה פרצה יתר על עשר אמות. היתה יתירה מעשר אמות ועשה בה צורת פתח מותר, והוא שלא יהיה פרוץ מרובה על העומד. הקיף בקנים גבוהים עשרה או יותר אם אין בין קנה לחבירו ג' טפחים אף על פי שהם שתי בלא ערב או ערב בלא שתי הרי זו מחיצה גמורה, שכל פחות מג' כלבוד דמי.
<h2>דף לז:</h2>
פירות שנשרו בשבת אסור לאכלן עד מוצאי שבת שמא יתלוש. וכל דבר הראוי לאכילה אסור להריח בו במחובר לפי שאין הנאתו לריח ויבוא לתלוש כדי לאכלו, אבל הדס במחובר מותר להריח בו לפי שאין הנאתו אלא לריח והרי מצוי בלתי תלישה.
